החלטה בתיק רע"א 8985/04

1.        בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 8.7.04 (השופטים י' גרוס, א' קובו ומ' רובינשטיין), שבו נתקבל ערעור המשיבה על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב (השופטת ע' ברון).

2.        המבקש כיהן כבעל שליטה בחברת "סלון מרכזי למכונות כביסה וטלביזיה בבית אל על" בע"מ (להלן: החברה) בצוותא עם אחיו. ביום 6.8.71 הנפיקה המשיבה פוליסת ביטוח מנהלים שבה נקבע מועד תום תקופת הביטוח ליום 30.6.99, בהגיע המבקש לגיל 70. כמו כן, בפוליסה נקבע כי המבקש יהיה הנהנה מהפוליסה במידה וזו תסתיים בחייו ואילו אם ילך לעולמו לפני מועד זה, הנהנית מהפוליסה תהא החברה. לעומת זאת, בתוספת לפוליסה נקבע כי "הפוליסה תיפדה ע"י בעליה בהגיע המבוטח לגיל 70 או עם פרישתו מעבודתו בחברה (בין אם נשאר בשליטה ובין אם לאו), הכל לפי המוקדם יותר". בשנת 1987 שלחה החברה מכתב ובו ביקשה לשנות את המוטבים בפוליסה כך שבקרות מקרה הביטוח של מות המבוטח, תהא רעיית המבקש המוטבת.

3.        במהלך השנים עלו יחסי האחים, שהיו בעלי השליטה בחברה כאמור, על שרטון. בשנת 1995 נסתבר למבקש שפוליסת הביטוח נפרעה שלא בידיעתו על ידי החברה ביום 3.12.95, וזאת לאחר שרואה חשבון החברה הודיע למשיבה כי המבקש פרש מעבודתו בחברה. לטענתו, בכך הפרה המשיבה את תנאיי הפוליסה ואף הפרה את חובת הזהירות שחבה המשיבה כלפיו מאחר ולא הודיעה לו על פדיון הפוליסה. לפיכך, תבע המבקש את המשיבה ודרש שזו תעביר לידיו את שווי הפוליסה.

4.        בית משפט השלום קיבל את תביעתו של המבקש ונימק זאת בכך שבפוליסה עצמה מנויות הוראות ספציפיות הגוברות על הוראות התוספת שהנן כלליות. כמו כן, בית משפט השלום מצא כי מסקנה זו נתמכת על ידי תכלית הפוליסה והראיות שהובאו בפניו.

           לעומת זאת, בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המשיבה על פסק דינו של בית משפט השלום, וזאת לאחר שבחן את הוראות פוליסת הביטוח נשוא המחלוקת. בית המשפט נימק את קביעתו בכך שאירוע ביטוח, הבא לידי ביטוי בפרישתו של המבקש מהחברה, הנו אירוע ביטוח נפרד על פי הוראות הפוליסה. כמו כן, בית המשפט קבע כי המשיבה הייתה רשאית להסתמך על הודעתו של רואה החשבון של החברה לפיה, המבקש פרש ממנה ולכן פרעה את הפוליסה כלפי החברה כדין, אף על פי שלא הודיעה על כך למבקש מבעוד מועד.

5.        כידוע, עילות התערבותו של בית משפט זה "בגלגול שלישי" הנן מצומצמות, כפי שנקבע בפרשת חניון חיפה (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123). לא מצאתי כי בקשה זו עומדת בקריטריונים המצדיקים התערבותו של בית המשפט כערכאת ערעור שנייה ולכן דין הבקשה איפוא להידחות.

           ניתנה היום, י"ב בחשון תשס"ה (27.10.04).

                                                                                                   ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /אמ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: